פצעי לחץ מתחילים בשעות, לא בימים – איך מונעים אותם בבית

פצעי לחץ מתפתחים באזורי גוף שנלחצים שעות רצופות בין העצם למשטח השכיבה, ואצל אדם מבוגר שמרותק למיטה או לכיסא הנזק הראשוני יכול להופיע כבר תוך שעות ספורות.
כדי למנוע אותם בבית צריך ארבעה דברים: להחליף תנוחה בקביעות, לבדוק את העור בכל יום, לשכב על משטח שמפזר לחץ, ולשמור על עור יבש ועל תזונה מספקת.
הסימן הראשון, אדמומיות שלא מלבינה כשלוחצים עליה, עדיין הפיך כשמזהים אותו בזמן.

באיתיאל שירותי סיעוד אנחנו פוגשים את הנושא הזה אצל מטופלים אחרי ניתוח, אחרי אשפוז ואצל קשישים סיעודיים.
לכן אנחנו מלווים משפחות באחות פרטית, במטפלת סיעודית פרטית ובאחות לילה, כדי שיהיה מי שמחליף תנוחה גם בשעות שבהן המשפחה ישנה.
מי שמודאג מהעור של יקיר מוזמן לפנות אלינו לשיחת התאמה.

מהם פצעי לחץ ולמה הם מתפתחים כל כך מהר?

כשאדם שוכב או יושב בלי לזוז, משקל הגוף דוחס את העור ואת הרקמות שמתחתיו נגד העצם.
הדחיסה סוגרת כלי דם קטנים, והרקמה נשארת בלי חמצן ובלי חומרי הזנה.
אצל אדם בריא הגוף מתקן את זה אוטומטית: מזיזים רגל, מתהפכים בשינה בלי לשים לב.
מי שחלש, מורדם, כואב או משותק כבר לא עושה את התנועות האלה, ושם מתחיל הנזק.

ללחץ נלווים שני גורמים שמחמירים אותו.
הראשון הוא חיכוך, כשהעור נגרר על המצעים.
השני הוא "גזירה", כוח שמושך את העור לכיוון אחד ואת העצם והרקמה העמוקה לכיוון אחר.
הוא קורה למשל כשראש המיטה מורם גבוה והמטופל מחליק בהדרגה כלפי מטה.
בגלל זה ההמלצה המקובלת היא לא להרים את ראש המיטה מעל כ-30 מעלות, חוץ מזמן אכילה או כשיש הנחיה רפואית אחרת.

האזורים הנפוצים הם עצם העצה ועצם הזנב, העקבים, אזור הירך החיצוני (הטרוכנטר), הקרסוליים, המרפקים והעורף.
כל אזור שבו העצם קרובה לעור והרקמה דקה נמצא בסיכון.

הבעיה רחבה יותר ממה שנוטים לחשוב.
לפי הסוכנות האמריקאית למחקר ואיכות הבריאות (AHRQ), יותר משני מיליון וחצי אנשים בארצות הברית מפתחים פצעי לחץ מדי שנה במסגרות אשפוז.
כלומר גם סביבה רפואית מסודרת לא מבטלת את הסיכון, ובבית, בלי מי שעוקב בשיטתיות, הוא רק גדל.

הסיכון עולה אצל מי שמתקשה לזוז, מי שסובל משתן או מצואה לא רצוניים שמרטיבים את העור, מי שאוכל מעט, וכן אצל חולי סוכרת ומי שהתחושה אצלו נפגעה.
עור דק ויבש בגיל מבוגר מוסיף לזה.
גם תקופת ההחלמה אחרי שבר בירך או ניתוח גדול היא זמן רגיש, כי הכאב מצמצם תנועה ודווקא אז הלחץ על העור הוא הכבד ביותר.
בבתי חולים אחיות מעריכות את הסיכון בכלי שנקרא "סקאלת בראדן", שאלון קצר שמדרג תחושה, לחות, פעילות, תנועה, תזונה וחיכוך.
אפשר להשתמש באותם עקרונות גם בבית.

איך מזהים סימנים מוקדמים של נזק לחץ בעור?

הבדיקה הפשוטה ביותר נקראת בדיקת הלבנה.
לוחצים קלות באצבע על אזור אדום.
אם העור מחוויר ואחרי שחרור הלחץ חוזר לאדום, זו תגובה תקינה.
אם האדום נשאר ולא מחוויר, זה שלב ראשון של פגיעה, והזמן לפעול הוא עכשיו.

אצל מי שעורו כהה האדמומיות קשה יותר לראות.
שם מחפשים הבדל בגוון לעומת העור שמסביב, אזור שחם או קר יותר למגע, התקשות, נפיחות או כאב כשנוגעים.
גם מטופל שאומר "זה צורב לי שם" מספק אינפורמציה שכדאי להתייחס אליה ברצינות.

הטבלה מסכמת את ארבעת השלבים המקובלים בהגדרות הבינלאומיות ואת מה שעושים בכל אחד מהם.

העיקרון שחוזר בכל השלבים: ככל שמזהים מוקדם, הטיפול פשוט וזול יותר.
שלב ראשון נעלם בדרך כלל בימים ספורים אם הלחץ יורד.
שלב שלישי או רביעי יכול לדרוש שבועות וחודשים של טיפול.

מה עושים בבית כדי למנוע את הנזק, שעה אחר שעה?

המניעה בנויה על שגרה קטנה וחוזרת, לא על פעולה חד־פעמית.
אלה העקרונות שלפיהם אנחנו עובדים עם המשפחות:

1. החלפת תנוחה באופן קבוע. במיטה, ברירת המחדל המקובלת היא כל שעתיים בערך, ואצל מי שהעור שלו רגיש במיוחד לעיתים קרובות יותר. בישיבה בכיסא אפשר להחליף משקל כל רבע שעה אם המטופל יכול, ולא להשאיר אותו באותה ישיבה יותר משעה בלי שינוי.
2. שכיבה בזווית של כ-30 מעלות על הצד, בעזרת כריות מאחורי הגב ובין הברכיים, ולא ישירות על עצם הירך. כך הלחץ מתפזר על שטח רחב יותר.
3. הרמת העקבים מהמזרן. כרית דקה מתחת לשוקיים משאירה את העקבים באוויר, כי העקב הוא אחד המקומות שנפגעים הכי מהר.
4. משטח שכיבה מתאים. מזרן קצף מיוחד לפיזור לחץ או מזרן אוויר מתחלף מפזרים לחץ טוב יותר ממזרן רגיל. מומלץ להתייעץ עם אחות או עם גורם רפואי על הבחירה, כי אין מזרן אחד שמתאים לכולם.
5. בדיקת עור יומית. בכל החלפת תנוחה או רחצה מסתכלים על עצם הזנב, העקבים, הירכיים, הקרסוליים והעורף, ומבצעים בדיקת הלבנה על כל אדמומיות.
6. עור נקי ויבש. מנקים בעדינות בסבון עדין, מייבשים בטפיחות ולא בשפשוף, ומחליפים חיתול רטוב מהר. משחת הגנה על העור מועילה בעיקר לאזורים שנחשפים ללחות.
7. ניקיון סביבת המטופל. מצעים נקיים, יבשים ומתוחים בלי קמטים, בלי פירורים ובלי תפרים בולטים בבגדים, כי כל קמט או פירור יוצרים נקודת לחץ קטנה.
8. תזונה ושתייה. חלבון, נוזלים וקלוריות מספקים מסייעים לעור להתאושש. מטופל שאוכל מעט או שירד במשקל כדאי שייפגש עם דיאטנית קלינית.

שני דברים שמומלץ להימנע מהם.
הראשון הוא עיסוי חזק של אזור אדום, שעלול להוסיף נזק לרקמה שכבר פגועה.
השני הוא כרית עגולה בצורת "סופגנייה", שיכולה דווקא להגביר את הלחץ סביב האזור ולכן לא מומלצת בדרך כלל.

לפי אחות ותיקה שמטפלת בפצעים, עיקר העבודה הוא להסתכל על העור באופן קבוע ולהזיז את המטופל לפני שהעור מבקש, כי כשהסימן כבר נראה, הנזק כבר התחיל.
זו הסיבה שהתדירות חשובה יותר מהמורכבות של הציוד.

מתי כדאי להביא אחות או מטפלת, ומה קורה בלילה?

למשפחה אחת קשה לעמוד בלוח זמנים של הזזה כל שעתיים או שלוש לאורך שבועות, ובמיוחד בלילה.
מי שמתעורר שוב ושוב נשחק, ולפעמים ההזזה פשוט נדחית.
לילה הוא גם הזמן שבו מטופל נשאר באותה תנוחה הכי הרבה שעות, ולכן שם הסיכון הכי גדול.

אחות לילה מחליפה תנוחות לפי לוח זמנים, בודקת עור, מסבה את תשומת הלב לשינויים בעור ומעדכנת את המשפחה בבוקר.
מי שזקוק לליווי רפואי ורצוף במהלך היום יכול להסתייע במטפלת סיעודית פרטית שמסייעת בהתהפכות, ברחצה, בהלבשה ובשמירה על ניקיון סביבת המטופל.

אחרי ניתוח, אחות פרטית לאחר ניתוח מתאימה במיוחד לשבועות הראשונים, כשהכאב מגביל תנועה והעור רגיש.
גם בבית חולים הסיכון קיים: צוות המחלקה מטפל בהרבה מטופלים במקביל, ובמקרים רבים משפחות בוחרות בהשגחה פרטית בבית חולים 24 שעות כדי שמישהו יהיה צמוד למטופל, יחליף תנוחה וידווח לצוות הרפואי על שינויים בעור.

אנחנו מתאימים את המטפל או האחות לפי מצבו הרפואי של המטופל, אזור המגורים והשפה, ובודקים התאמה ובקרה בין המטפל למטופל לאורך הדרך.
אנחנו גם מסייעים ומלווים משפחות בבירור זכויות רפואיות מול ביטוח לאומי, חברות ביטוח ומס הכנסה.
זה ליווי וסיוע בלבד, ואנחנו לא מבטיחים קבלת קצבה או זכות מסוימת, כי ההחלטה נמצאת בידי הגורמים הרשמיים.

שאלות נפוצות

כמה תשובות קצרות לשאלות שמשפחות שואלות אותנו בדרך.

האם מותר לעסות אזור שהתאדם?

לא מומלץ.
עיסוי חזק על עור אדום יכול להזיק לרקמה שכבר נפגעה.
הדרך הנכונה היא להוריד את הלחץ מהאזור לחלוטין, להניח את המטופל על צד אחר ולבדוק את האזור שוב אחרי כמה שעות.

איזה מזרן מתאים לבית?

זה תלוי ברמת הסיכון של המטופל.
למי שנמצא בסיכון נמוך מספיק לעיתים מזרן קצף מיוחד.
למי שמרותק למיטה לאורך זמן או כבר סבל מפצע, מזרן אוויר מתחלף מתאים יותר.
כדאי להתייעץ עם אחות או רופא לפני קנייה או השאלה של ציוד.

האם תזונה באמת משפיעה על העור?

כן.
עור שמקבל מספיק חלבון, נוזלים וקלוריות עמיד יותר ומחלים מהר יותר.
אצל מטופל שאוכל מעט, פגישה עם דיאטנית קלינית היא חלק מהמניעה ולא תוספת אופציונלית.

מתי פונים לרופא ולא ממשיכים לטפל לבד?

כשיש שלפוחית או פצע פתוח, הפרשה, ריח לא רגיל, חום סביב האזור, או כשהאדום לא נעלם אחרי יום או יומיים של הורדת לחץ.
בכל המקרים האלה צריך הערכה של אחות או רופא.

פצעי לחץ ואיתיאל שירותי סיעוד: מונעים בבית, לא מחכים לפצע

הנקודה שכדאי לקחת איתכם היא שהמניעה זולה בהרבה מהטיפול.
הזזה סדירה, בדיקת עור, משטח שכיבה מתאים, עור יבש ותזונה טובה מונעים את רוב הנזק, והחלק הקשה הוא העקביות, בעיקר בלילה ובתקופות החלמה ארוכות.

באיתיאל שירותי סיעוד אכפת לנו כמו משפחה, ואנחנו מציעים אחות פרטית, מטפלת סיעודית פרטית, אחות לילה, אחות פרטית לאחר ניתוח והשגחה פרטית בבית חולים, בכל רחבי הארץ.
אם אתם רוצים לבנות יחד איתנו תוכנית שתשמור על העור של יקיר ותפחית את הסיכון לפצעי לחץ, אפשר ליצור איתנו קשר, ונשמח לחשוב איתכם על ההתאמה הנכונה.